מחלת חניכיים סביב שתלים (פרי-אימפלנטיטיס)

בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר במקרים של שתלים החולים במחלת חניכיים.

שתלים סביבם יש נפיחות, דימום, הפרשה של מוגלה או כאבים הם דבר שכיח, ולפי מחקרים כ-25-45% מהשתלים סובלים מפרי-אימפלנטיטיס (מחלת חניכיים סביב שתלים).

כיום אחוז השתלים שנקלטים מיד לאחר הביצוע שלהם בעצם הוא גבוה, ועומד על 95% ברוב המחקרים. כלומר, רק כ-5% מהשתלים לא נקלטים מיד לאחר ההשתלה שלהם.

למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים של שתלים דנטלים, אנחנו נתקלים בבעיות בשלב מאוחר יותר. אז איך זה קורה בעצם?
כאשר מתקינים את השתל בעצם, מתחיל תהליך קליטה של השתל שנקרא בשפה המקצועית "אוסיאואינטגרציה".

העצם סביב השתל גדלה מההיקף כלפי השתל, ובמשך תקופה שנעה בין 6 שבועות ל-3 חודשים מתרחשת הצמדות של עצמות הלסת לשתל.

אולם, שתל בחלל הפה לא עובר רק תהליכים של בנית עצם, ולעיתים מתרחשים גם תהליכים של ספיגת עצם. הדבר יכול לקרות ממספר סיבות, רובן ניתנות לחיזוי.

לדוגמה, שינויים באזור של עקירה שטרם הסתיימו, מיקום של שתלים ברכסים דקים, וכן מחלת חניכיים לא מטופלת.
השתלים שממקמים בחלל הפה חשופים לזיהום ולחיידקים בדומה לשיניים, ואף יותר מהם, מכיוון שלשתלים אין מנגנוני הגנה הקיימים סביב שיניים.

קיימים מספר גורמי סיכון לפרי-אימפלנטיטיס, ביניהם צחצוח לקוי, עישון, אי הגעה סדירה לטיפול שיננית, דימום, שאריות דבק (כתוצאה מהדבקת הכתרים) וכתרים שאינם מאפשרים ניקוי מיטבי.

על מנת לשמור על יציבות של רמת העצם סביב השתלים יש צורך בטיפול במחלת חניכיים טרם הכנסת שתלים לחלל הפה.
בנוסף, חייבים להקפיד על שיקום תקין המאפשר ניקוי וגישה לטיפול יומיומי בשתלים בבית. לאחר הטיפול חייבים להגיע לפגישות סדירות אצל שיננית ולבדיקה אצל רופא חניכיים להעריך ולבחון האם התפתחה מחלה סביב השתלים.

אחד היתרונות של טיפול אצל רופא מומחה לחניכיים הוא בחינה של כל הפרמטרים הללו טרם ביצוע שתלים ומעקב אחריהם במהלך ולאחר ביצוע השתל.

ישנם מגוון אפשרויות לטיפול בשתלים החולים במחלת חניכיים. החל מטיפולים שמרניים במקרים של דלקת ללא אובדן עצם, וכלה במגוון טיפולים כולל ניתוחים לצמצום כיסים סביב שתלים ואף השתלת עצם, ואפילו במקרים קשים – הוצאה של שתלים.

START TYPING AND PRESS ENTER TO SEARCH